יום שני, 22 ביולי 2013

O-star.me הוא מיזם אינטרנטי פורץ דרך


O-star.me הוא מיזם אינטרנטי פורץ דרך, המביא את מהפכת ה-me עם קורות חיים אישיים, המייצגים את בשורת העידן החדש בהגדרה העצמית. 


בואו לקרוא את ה-me של דליה ארזי ואורחיה במיזם החדש והמסעיר שלה - http://o-star.me




אפשר לקבל את ה-me שלך?




אפשר לקבל את ה-me שלך?












































יום שני, 13 במאי 2013

אפי ארזי - המגדלור שלי

 אפי יקר שלי,

מחר אבוא לבקר אותך שוב בגן העדן שנקרא חורשים, ורציתי קודם לספר לך מה קרה כאן בחודש האחרון. אני בטוחה שראית. אני בטוחה ששמעת. רק אנחנו לא ראינו אותך.

אומרים שצריך להמשיך הלאה, אבל משהו בכל זאת נשבר. הבית, העוגן האיתן שהיית לי.

גם בימים קשים של המחלה העויינת, די היה לי לשבת לצידך, ולספר לך מה שעובר עלי. הייתי אסירת תודה לתגובות כמו המבט הנבון שלך, הרמת הגבות המפורסמת לצדדים, המגע החם של כף ידך הגדולה. בכל שלב הייתה שם נוכחות אדירה והבנה מופלאה שהופנתה רק כלפיי. תמיד אמרת לי בכל שלב ושלב שאתה גאה בי ושאני כמוך בדיוק ושאגיע רחוק. בעבר היית עבורי עבורי בית מגונן. לימדת אותי שתמיד תשמור עלי מרחוק ורוב עם הזמן אף הצלחת בכך. כשעשיתי בחירות לא נכונות כעסת עלי, אך גם הערכת את החשיבה העצמאית שלי. בהכירי אותך, אני בטוחה שיותר מכל אתה רוצה שאהיה אדם שמח, עצמאי ויצירתי. יותר מכל ישמח אותך לדעת שאני משאירה חותם בעולם הזה כחלק מההגשמה שלי.

תמיד היית המגדלור הגדול עבורי. התבוננתי בך ולמדתי ממך המון. מי כמוך יודע שלאהבה יש המון כוח. היא יכולה להזיז הרים, להביא מזור למכאובים, ולגרום אושר שופע. אני כל כך אסירת תודה על ההזדמנות שנקרתה בדרכי בתקופה הכי קשה בחייך, לאפשר לנו לאהוב, לצחוק, לבנות בית חם, לטייל בעולם. חוויות מעצימות שהולכות איתי לכל מקום.

מחר נעלה שוב לבית עלמין לגילוי המצבה. אפי יקר שלי, השארת לי עולם מלא בזכרונות, בחוויות משותפות, של בנייה משותפת, של התמודדויות משותפות, של צחוק וגם של כאב, אבל אני בטוחה מעל לכל ספק שתמשיך ללוות אותי בכל צעד ותנחה אותי בהמשך דרכי.

אני מודה לך שמכל האנשים בעולם, בחרת בי להמשיך את דרכך ובזכותך אני מצליחה לממש את הרעיונות שלי. דע לך שאתה נמצא כל הזמן בכל החלטה, בכל שיקול ובכל יוזמה.


אפי יקר שלי,
אתה בטח מסתכל עלינו מלמעלה ונהנה מכל רגע. גם אם היינו מתכננים את זה, גם אם היינו לוקחים מפיקים, תסריטאים, כותבי סיפורים - זה לא היה יוצא מוצלח כל כך. יותר חזק מעיתונות, יותר חזק מטלוויזיה! אמיתי, חם, נוגע - אהבת חינם ששמה פייסבוק.

כל כך הרבה אנשים טובים באמצע הדרך היו כאן בשבילי. באו לעודד וחיו יחד איתי את סיפור האהבה היחודי שלנו. את חלקם אתה מכיר, הם העלו זכרונות משותפים מהעבר, שיתפו חוויות מרגשות. כל הסיפורים והזכרונות הללו הם מתנה נהדרת שתצרב בזכרון ונוכל תמיד לשוב ולדפדף ולחיות אותם מחדש.

אהוב שלי, אנחנו לא נפרדים. אתה חי בליבי, נצור בזכרוני, בכל נימי נפשי. אני מכירה אותך ויודעת היטב שאתה רוצה לרוץ קדימה עם כל התוכניות שעומדות על הפרק, ועם כל העבודה שממתינה לנו להגשים אותן למענך. אני בטוחה שתהיה גאה בתוצאה.
בערב חג השבועות ימלאו 30 יום למותך. אני מאמינה שהצלחת לחדור ללבבות של כולם והם התאהבו באישיות המיוחדת שלך. נוח על משכבך בשלום, איש יקר ואהוב.

דליה ארזי








יום שבת, 4 במאי 2013

לזכרה של דבורה עומר ז"ל

דברים לזכרה של דבורה עומר


קשה לדמיין את ימי נעורינו ללא ספריה של דבורה עומר. כיום ממרחק זמן, אפשר לציין בוודאות שהיא היתה אחד מעמודי התווך המשפיעים ביותר בתקופת ההתבגרות שלנו. לא היה בסביבתי מי שלא קרא את "דפי תמר", וכל כך הזדהה איתה והשתוקק להכיר אותה.

מדובר בתקופה אחרת, בלי טלוויזיה, בלי סלבס, בלי ריאליטי. בהתחלה מעל דפי "דבר לילדים" ההיסטורי, ואחר כך כספר. היא היתה גיבורת תרבות שלנו ללא כל מרכאות. וכך גם ספריה הרבים שהוליכו אותנו במשעולי הסיפורים המרתקים על "שרה גיבורת ניל"י", ואחרים. האופן שבו הצליחה להוביל אותנו במשעולי הסיפורים של האתוס הציוני ולרתק אותנו לעלילות הקסומות של הגיבורים, שחלמנו עליהם, כתבנו עליהם, והם מילאו את עולמנו התרבותי כמקורות השראה ענקיים, שליוו אותנו תקופה ארוכה.

דבורה עומר ז"ל היא אמה של חברתי היקרה טלי עומר. אני מבקשת מכאן להביע את רחשי ליבי העמוקים על האובדן הכבד של לכתה. נכון, קשה מאוד להתנחם ממותה של אמא, אבל חשוב לזכור שדבורה עומר היא אישיות מיוחדת שהותירה אחריה ספרים וזכרונות שימשיכו לחיות ולפעום בלבבות של כל יקיריה ומוקיריה. 

בנובמבר האחרון, טלי עומר הכינה תערוכה לכבוד אמא שלה, שממש חודשים ספורים לאחר מכן קיבלה את פרס אקו"ם היוקרתי. אני מזמינה את מי שרוצה לראות שוב את התערוכה על דבורה עומר שהוכנה ע"י בתה טלי עומר חברתי
https://www.facebook.com/Ostarme.Forever?ref=hl

טלי יקרה, חיבוקים ואהבה ממני

דליה
ארזי





יום שבת, 27 באפריל 2013

ההספד שלי בהלווייתו של בעלי אפי ארזי


דברי ההספד שלי בהלוויה של אפי ארזי 

אפי יקר שלי, אהוב שלי,
כל החיים אהבת לעשות דברים בגדול, וגם להפרד מאיתנו החלטת לעשות בגדול - בדיוק ביום ההולדת שלך. בדיוק ביום הזכרון, שיתאים לאווירה.

לפני ימים ספורים הקדמתי לברך אותך ליום ההולדת, ברכה שרבים התרגשו ממנה. וכך כתבתי: 
״אהוב שלי, אני מסתכלת עליך, ומנסה לצלול לתוך האוקיינוס הכחול של עיניך. אתה כל כך יפה, גם עכשיו, גם ממרום גילך הנוכחי, גם בשתיקותיך. אין במילון מספיק מילים כדי לומר לך עד כמה אני אוהבת אותך. עד כמה אני מאושרת שהגורל הפגיש בינינו. עד כמה אני אסירת תודה ליקום שאיפשר לי חוויית קשר כל כך מסעירה ומשמעותית איתך״.

תמיד הבטחת לי שאתה רוצה להספיק להעניק לי הכל בזמן הקצר שנותר לנו. רציתי להודות לך על כל מה שלמדתי ממך, על האהבה הגדולה שהרעפת עלי ועל כל רגע שהיינו ביחד. אני מעריצה את החוסן הנפשי שלך ויודעת שנלחמת כי ידעת שאתה העוגן שלי..ואכן עשית את זה עד שכלו כוחותיך. 
נהגת תמיד לומר לי: ״אל תדאגי, אני אשמור עליך מרחוק״ אני יודעת שתעמוד בזה.

אני מדפדפת לי בתיבת הזכרונות בראש, וליבי עולה על גדותיו מהתרגשות ומדמע. כמו סצנות מתוך סרט שעוברות לפני בהילוך מהיר. מדי פעם אני עוצרת לחנייה באחת הסצנות כדי לספוג שוב את החווייה "ולהסניף" מחדש את הארומה המתוקה שהיא הותירה בי.

אפי אהובי, 
נוח על משכבך בשלום, איש יקר ואהוב.
אתה נצור בליבי לנצח. אתה והזכרונות היקרים לי מפז.





ההודעה על מותו של בעלי אפי ארזי

אפי ארזי שלי החליט להפרד למנוחת עולמים
ממש ביום הולדתו ה-76.
נוח על משכבך בשלום, איש יקר ואהוב.
אתה נצור בליבי לנצח, אתה והזכרונות היקרים לי מפז.
ההלוויה מחר בקיבוץ חורשים בשעה 13:30

"..וְגָדוֹל מְאד, מְאד הַכְאֵב!
הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵ י נֶ נּ וּ עוֹד,
וְשִירַת חַיָיו בְאֶמְצַע נִפְסְקָה;
עוֹד שִיר מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ,
וְהִנֵה אָבַד הַמִזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!"
(ח.נ.ביאליק, "אחרי מותי")

דליה









יום שישי, 14 בדצמבר 2012

לזכרה של נורית בת-יער האהובה

הבוקר קיבלתי את ההודעה המכאיבה מנשוא שהגברת הראשונה של עולם האפנה הישראלי - נורית בת-יער האגדית - עזבה את העולם הזה בחג האורים, בתאריך המדובר 12.12.2012.


כמה ימים קודם נורית העלתה סטטוס פרידה בטיימליין שלה שעכשיו מקבל משמעות אחרת, את זו שכנראה כיוונה אליה כשכתבה אותו ואנחנו לא ממש הבנו למה ככה פתאום היא נפרדת מחברים באהבה ומודיעה שהיא עוזבת את פייסבוק.

וכך היא כתבה: "לכל חברי היקרים - ידידיי, מכריי ומוקירי, איחולי הצלחה בדרככם והמשך הנאה מהפייסבוק. אני נפרדת מכם כאן בברכות ובאהבה". 
אפילו כתבתי לה באחת התגובות לסטטוס הפרידה: "אני כל כך אוהבת ומעריכה אותך, אל תלכי".


אני עוברת על התגובות כמו גם על הדברים שאנשים העלו בטיימליין שלה עם השמע הבשורה המרה, והדמעות חונקות את גרוני. זכיתי להכיר ולחוות אותה מקרוב ולהפיק לה תערוכה רק באוקטובר 2012 ורק עכשיו אני קולטת איזה כבוד ואיזה אמון היא נתנה בי, להפיק לה תערוכה "רגע לפני", כאשר היא ידעה שאלו הם ימיה האחרונים.

את התערוכה על חייה ופועלה בעולם האפנה הישראלי, העליתי כעת שוב, רק שהפעם באתר שמיועד לזכרם של יקירנו שהלכו לעולמם





















היא נפרדה ממני בסטטוס מרגש עם התמונה הזו וכך כתבה על הוול שלה: "ברצוני להודות לדליה ארזי המלכה מ"ארזי.נט" על התערוכה המדהימה שהיא רקחה למעני. וכן לכל החברים היקרים שהתייחסו אליה".

כבר אז התרגשתי מהאמון שנתנה בי כשעבדנו יחד על הפקת התערוכה על חייה ופועלה בעולם האפנה, אבל עכשיו כשנופלים לי האסימונים אני מבינה את גודל המשמעות. היא לא סיפרה לי כלום על המחלה, לא שיתפה אותי בדברים שעוברים עליה, ורק הרעיפה עליי כל הזמן מחמאות. היא הייתה כל הזמן כותבת לי את המשפט שנצרב לי בזיכרון ולעד ילך עם ליבי: "דלינקה, את משהו אחר".

היא שיתפה פעולה בצורה יוצאת דופן, זורמת ונעימה מאין כמוה בכזו אצילות, כמו מלכה. אני חושבת על זה, עוברת בין המיילים החמים המלטפים שהשאירה לי וחושבת על הכבוד הגדול שהעניקה לי, על הזכות הגדולה שנתנה לי לתעד חלקים מחייה ולהשאיר עוד מזכרת נוצצת בגווני ורוד פוקסייה לעולם הוירטואלי שלנו, שנכנס לי ללב כל כך עמוק.

לפעמים היא הייתה נעלמת לי לשבוע שלם ולא עונה למיילים, ואז פתאום הייתה חוזרת אליי וכותבת לי "סליחה, דלינקה, לא הייתי ליד המחשב." מי יודע איפה הייתה. אולי בבית החולים? לפעמים הייתי מקבלת ממנה מיילים ותמונות ומבלי לדעת למה , מיד הייתי מתחילה לבכות. עכשיו אני מבינה. איזו אישה גדולה מהחיים, איזו אצילות. אשה יפה מבפנים ומבחוץ. מלאה במילים חמות מפרגנות שמלטפות את הלב והנפש וישארו עימי לעד.

תודה ענקית מהלב על הזכות הגדולה שניתנה לי להכיר אותך נורית בת יער. כל כך כואב, נוחי על משכבך בשלום, אמן.  Dalya Arazi

14.12.2012