יום שבת, 27 באפריל 2013

ההספד שלי בהלווייתו של בעלי אפי ארזי


דברי ההספד שלי בהלוויה של אפי ארזי 

אפי יקר שלי, אהוב שלי,
כל החיים אהבת לעשות דברים בגדול, וגם להפרד מאיתנו החלטת לעשות בגדול - בדיוק ביום ההולדת שלך. בדיוק ביום הזכרון, שיתאים לאווירה.

לפני ימים ספורים הקדמתי לברך אותך ליום ההולדת, ברכה שרבים התרגשו ממנה. וכך כתבתי: 
״אהוב שלי, אני מסתכלת עליך, ומנסה לצלול לתוך האוקיינוס הכחול של עיניך. אתה כל כך יפה, גם עכשיו, גם ממרום גילך הנוכחי, גם בשתיקותיך. אין במילון מספיק מילים כדי לומר לך עד כמה אני אוהבת אותך. עד כמה אני מאושרת שהגורל הפגיש בינינו. עד כמה אני אסירת תודה ליקום שאיפשר לי חוויית קשר כל כך מסעירה ומשמעותית איתך״.

תמיד הבטחת לי שאתה רוצה להספיק להעניק לי הכל בזמן הקצר שנותר לנו. רציתי להודות לך על כל מה שלמדתי ממך, על האהבה הגדולה שהרעפת עלי ועל כל רגע שהיינו ביחד. אני מעריצה את החוסן הנפשי שלך ויודעת שנלחמת כי ידעת שאתה העוגן שלי..ואכן עשית את זה עד שכלו כוחותיך. 
נהגת תמיד לומר לי: ״אל תדאגי, אני אשמור עליך מרחוק״ אני יודעת שתעמוד בזה.

אני מדפדפת לי בתיבת הזכרונות בראש, וליבי עולה על גדותיו מהתרגשות ומדמע. כמו סצנות מתוך סרט שעוברות לפני בהילוך מהיר. מדי פעם אני עוצרת לחנייה באחת הסצנות כדי לספוג שוב את החווייה "ולהסניף" מחדש את הארומה המתוקה שהיא הותירה בי.

אפי אהובי, 
נוח על משכבך בשלום, איש יקר ואהוב.
אתה נצור בליבי לנצח. אתה והזכרונות היקרים לי מפז.





ההודעה על מותו של בעלי אפי ארזי

אפי ארזי שלי החליט להפרד למנוחת עולמים
ממש ביום הולדתו ה-76.
נוח על משכבך בשלום, איש יקר ואהוב.
אתה נצור בליבי לנצח, אתה והזכרונות היקרים לי מפז.
ההלוויה מחר בקיבוץ חורשים בשעה 13:30

"..וְגָדוֹל מְאד, מְאד הַכְאֵב!
הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵ י נֶ נּ וּ עוֹד,
וְשִירַת חַיָיו בְאֶמְצַע נִפְסְקָה;
עוֹד שִיר מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ,
וְהִנֵה אָבַד הַמִזְמוֹר לָעַד,
אָבַד לָעַד!"
(ח.נ.ביאליק, "אחרי מותי")

דליה









יום שישי, 14 בדצמבר 2012

לזכרה של נורית בת-יער האהובה

הבוקר קיבלתי את ההודעה המכאיבה מנשוא שהגברת הראשונה של עולם האפנה הישראלי - נורית בת-יער האגדית - עזבה את העולם הזה בחג האורים, בתאריך המדובר 12.12.2012.


כמה ימים קודם נורית העלתה סטטוס פרידה בטיימליין שלה שעכשיו מקבל משמעות אחרת, את זו שכנראה כיוונה אליה כשכתבה אותו ואנחנו לא ממש הבנו למה ככה פתאום היא נפרדת מחברים באהבה ומודיעה שהיא עוזבת את פייסבוק.

וכך היא כתבה: "לכל חברי היקרים - ידידיי, מכריי ומוקירי, איחולי הצלחה בדרככם והמשך הנאה מהפייסבוק. אני נפרדת מכם כאן בברכות ובאהבה". 
אפילו כתבתי לה באחת התגובות לסטטוס הפרידה: "אני כל כך אוהבת ומעריכה אותך, אל תלכי".


אני עוברת על התגובות כמו גם על הדברים שאנשים העלו בטיימליין שלה עם השמע הבשורה המרה, והדמעות חונקות את גרוני. זכיתי להכיר ולחוות אותה מקרוב ולהפיק לה תערוכה רק באוקטובר 2012 ורק עכשיו אני קולטת איזה כבוד ואיזה אמון היא נתנה בי, להפיק לה תערוכה "רגע לפני", כאשר היא ידעה שאלו הם ימיה האחרונים.

את התערוכה על חייה ופועלה בעולם האפנה הישראלי, העליתי כעת שוב, רק שהפעם באתר שמיועד לזכרם של יקירנו שהלכו לעולמם





















היא נפרדה ממני בסטטוס מרגש עם התמונה הזו וכך כתבה על הוול שלה: "ברצוני להודות לדליה ארזי המלכה מ"ארזי.נט" על התערוכה המדהימה שהיא רקחה למעני. וכן לכל החברים היקרים שהתייחסו אליה".

כבר אז התרגשתי מהאמון שנתנה בי כשעבדנו יחד על הפקת התערוכה על חייה ופועלה בעולם האפנה, אבל עכשיו כשנופלים לי האסימונים אני מבינה את גודל המשמעות. היא לא סיפרה לי כלום על המחלה, לא שיתפה אותי בדברים שעוברים עליה, ורק הרעיפה עליי כל הזמן מחמאות. היא הייתה כל הזמן כותבת לי את המשפט שנצרב לי בזיכרון ולעד ילך עם ליבי: "דלינקה, את משהו אחר".

היא שיתפה פעולה בצורה יוצאת דופן, זורמת ונעימה מאין כמוה בכזו אצילות, כמו מלכה. אני חושבת על זה, עוברת בין המיילים החמים המלטפים שהשאירה לי וחושבת על הכבוד הגדול שהעניקה לי, על הזכות הגדולה שנתנה לי לתעד חלקים מחייה ולהשאיר עוד מזכרת נוצצת בגווני ורוד פוקסייה לעולם הוירטואלי שלנו, שנכנס לי ללב כל כך עמוק.

לפעמים היא הייתה נעלמת לי לשבוע שלם ולא עונה למיילים, ואז פתאום הייתה חוזרת אליי וכותבת לי "סליחה, דלינקה, לא הייתי ליד המחשב." מי יודע איפה הייתה. אולי בבית החולים? לפעמים הייתי מקבלת ממנה מיילים ותמונות ומבלי לדעת למה , מיד הייתי מתחילה לבכות. עכשיו אני מבינה. איזו אישה גדולה מהחיים, איזו אצילות. אשה יפה מבפנים ומבחוץ. מלאה במילים חמות מפרגנות שמלטפות את הלב והנפש וישארו עימי לעד.

תודה ענקית מהלב על הזכות הגדולה שניתנה לי להכיר אותך נורית בת יער. כל כך כואב, נוחי על משכבך בשלום, אמן.  Dalya Arazi

14.12.2012

יום חמישי, 13 בדצמבר 2012

והנה הנס שלי להיום!




דליה ארזי: "והנה הנס שלי להיום!"

כתב הרב ראובן זכאים: ״טוב נתחיל: תשמעו סיפור: יקירתנו דליה ארזי ביקשה כהרגלה להעלות את האור בחנוכיה הייחודית שלה. בירכה בשמחה ובהתלהבות את שלושת הברכות והדליקה את הנר הראשון ואת השמש. אך מה לעשות?! לפתילה היו תוכניות משלה: אחרי שעלה בה הלהב, היא נשאה את ראשה אנה ואנה להכיר את החברה החדשים. ולפתע. שוד ושבר. מתברר שהבזיך שנבחר היה פגום בקצהו. והפתילה האומללה נחתה נחיתת אונס על בזיך הפלסטיק והחלה לחרוך אותו בכל פה. מסתבר שההדלקה הפעם היתה מדליקה מתמיד. כמעט פרצה דליקה. עד שלא נותרה ברירה אלא לכבות את השמש לחלוטין.
דליה שאלה: מה בעצם סיפרה לי הפעם השלהבת הקטנטנה מלבד סיפור החנוכה הקלאסי? למדנו מכאן שעם כל הכבוד לשמן הזית הזך כתית למאור בו הדלקנו, צריכים גם בזיך מושלם. במילים פשוטות: כדי לקבל את הטוב הזך- מוכרחים להכין לעצמנו כלי קיבול מושלם!

האדם אינו אוסף אקראי של מולקלות. גופו הוא כלי קיבול לנשמה. אם יזרע רוח יקצור סופה! אין קיצורי דרך"

לילה טוב וחג שמח ♥













על האמת ונטילת אחריות



"תדעי שבדיוק בפרשת השבוע יהודה זוכה למלוך על כל ישראל לנצח נצחים בגלל האמת ונטילת האחריות".

מאז המלחמה עברו עלי ימים לא הכי טובים. ימים של אכזבה מבני אדם שאחריה באה הבנה גדולה. הבנה שיש המון אנשים טובים, מוכשרים וחכמים אבל יש מעט מאוד מנהיגים. מנהיג יש רק אחד וגם אם נבחר להנהיג זה עדיין לא אומר שהוא מנהיג. רק בשעת סערה בים, כאשר האונייה מתנדנדת מצד לצד זהו מבחנו של רב החובל. רב חובל לעולם לא נוטש 
את האונייה שלו בשעת סערה. חודש נובמבר ועד השבוע הזה גרמו לי להבין שאני נותרתי לבד על האונייה. שבשעת לחץ כולם מרימים ידיים. כולם בורחים ומחפשים סיבות למה הם לא צריכים לקחת אחריות ולעזור לי כשהאונייה מתנדנדת.

כן, מעטים הם האנשים שנוטלים אחריות ומעטים ונדירים הם המנהיגים. תראו איזו קטסטרופה אצל המנהיגים שלנו. מי מביניהם באמת נוטל אחריות? כולם בורחים כשצריך באמת להוכיח שאתה מנהיג.

אני מצטטת את דבריו של הרב ראובן זכאים, אמנם בהקשר של הנרות מהסטטוס הקודם, אבל זה מתאים גם לתחושות שלי שבלב: ״אולי את עכשיו ברחוב אפוף דעות מקולקלות. איך תביני?! אני מתכוון שהיצר הרע לא רק גורם למעשים הבלתי חיוביים אלא שהוא אחראי על ההרגשה הרעה שממלאת אותנו בעקבותיהם. תדעי שבדיוק בפרשת השבוע יהודה זוכה למלוך על כל ישראל לנצח נצחים בגלל האמת ונטילת האחריות".









דליה ארזי מספרת על הפקת החלום הבא עם גילי חן



החלום הבא עם Gili Chen

דליה ארזי: "נפגשתי היום עם גילי חן הצלמת המדהימה, ותכננו את ההפקה הבאה. הנושא הפעם זה שני עולמות שאני הכי מחוברת אליהם: ריקוד בלט וילדי הפרחים. ישבנו ב"זוריק" וחלמנו בגדול. על בגדים רחבים משיפון, רכים כאלה, על לוקיישן מהמם, אולם בלט נקי לחלוטין, בלי הרבה אלמנטים. רצפת פרקט, קירות לבנים....אני כבר מדמיינת את יום הצילומים הזה. הכל בתנועה, הכל חופשי, הכל אייטיז..הולך להיות הכי מרתק בעולם.

אל תפסיקו לחשוב על מחר. אסור להפסיק לחלום.













































יום שבת, 1 בדצמבר 2012

Review of Dalya Arazi's Brigitte Prod. Exhibition


Review of Dalya Arazi's Brigitte Prod. Exhibition





It consists of 4 excerpts while the first one begins with the story of a woman celebrating her wedding anniversary day and orders a bouquet of very red flowers exactly as she loves. she's extremely excited because she's preparing for a very special day. she feels it's important to her sense of release, celebration of accepting her body, as well as her soul for an event of realization that she postponed several times, and how strange that at last it fell exactly on the date of her wedding anniversary day. go figure, the universe has it's hidden ways, she already knows that for years. she's trying to figure out why she canceled this event again and again so many times. she felt that she isn't as desirable as she was once, and she knew that it all starts within. just a year ago exactly at the same day, she was curled in bed together with her beloved Efi,  and this year she's alone. and although she's alone she doesn't hesitate to acknowledge it by saying it out loud.

Everything was set exactly upon her personal taste and under her own control.
She knows very well what she likes, what she's attracted to and what she's capable of. because she knows everything therefore she managed to form with great perfection her special day for her anniversary  wedding without her notice. from the matching of the pillows color in green, orange and ochre through the smell of patchouli vanilla tickling her nose as well as pleasant people to her heart and soul, those who freedom and  trust  go hand in hand in harmony on that day, and she knows it just will, the same way she knew that the flowers she ordered for herself will be deep red



Again and again she was looking at the pics of Brigitte Bardot, whom she got from her stylist, and the eyes of the star in the pictures revealed a lot of innocence.  She always felt that she's attached to her more then to any other figure. friends around always use to mention the visual similarities between both, but she felt that it's much more then just the mirror reflections. she was thinking a lot about her pets who caressed her soul and knew that its another clear indication to the mentioned similarity. With her favorite pets she needs no dialog. They look into her eyes and already understands everything. its a special relation that others barely can understand, something  telepathic with channeling aspect . they always felt what's she's going through and acted accordingly. that phenomena amazed her each time again.


The big day had already arrived and she was extremely excited. she could hardly breathe. it began with a big joy and slowly moved to an exciting point connected to a woman celebrating itself. she stood in front of the cam surrounded by powerful natural light and devoted herself to the experience. as if the woman who began her day with buying very red flowers is the woman who's celebrating herself with very red flowers is having thrills for letting her current being to flow and flourish.